#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. 1 שנים אוחזים בטלית וכו' זה ישבע וכו' האם מתניתין אזלא כרבנן שאמרו שהמנה הספק יהיה מונח עד שיבא אליהו וכר' יוסי שאומר 'אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהיה מונח עד שיבא אליהו'?<p dir=""rtl"">[ומה ההבדל בין המקרה של ר' יוסי ורבנן לחנוני על פנקסו שלא קנסו הרמאי?]</p>"	"רבנן דיברו רק שם שזה ודאי של אחד ולא יודעים של מי אבל כאן דאיכא למימר דתרוויהו הוא יחלקו בשבועה.<p dir=""rtl"">ר' יוסי אמר רק שם שודאי יש רמאי לכן קנסו אבל כאן שיתכן ששניהם הגביהו יחד ואין רמאי יחלקו ולא יניחו.</p><p dir=""rtl"">[בחנוני על פנקסו לא אמרו שהמנה יהיה מונח אלא שניהם נוטלים מבעל הבית שלא בשבועה משום שהחנוני טוען אני שליחותי עשיתי ואין לי עסק עמהן והפועלים אומרים אנו עבדנו אין לנו עסק עם החנוני ואפ' בשבועה אינם מאמינם אחד לשני.]</p>"	בבא מציעא ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. ה. מנה לי בידך והלא אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו חמישים זוז האם חייב שבועה ומדוע? והאם יש לזה ראיה ממתניתין?	"ר' חייא אומר שחייב שלא תהיה הודאת פיו גדולה מהעדת עדים מק&quot;ו [מעד אחד ופיו]. תני אבוה דרב אפטוריקי שפטור. ונחלקו במחלוקת ר&quot;ג וחכמים האם צריך שההודאה תהיה ממין הטענה, דכתיב &quot;אשר יאמר כי <u>הוא</u> <u>זה</u>&quot; שני לימודים, חד לגופי למודה במקצת, וחד לאבוה דרב אפטורקי למעט הודאת עדים ולר' חייא למעט כשאינו ממין הטענה.<p dir=""rtl"">אין לסיע לר' חייא ממתניתין 'שנים אוחזים וכו.' ומה דתפיס אנן סהדי וכו' שהרי לשניהם יש עדים ששניהם תופסים.</p>"	בבא מציעא ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 'שלא תהיה הודאת פיו גדולה מהעדת עדים מק&quot;ו' מאי ק&quot;ו?	"אין לומר כפשוטו מעדים שמחייבים ממון ופיו אינו מחייב ממון בקנס, שעדים ישנם בהכחשה ובהזמה מה שאין כן בהודאת בעל דין. <p dir=""rtl"">מעד אחד אין ללמוד שמשביעו על מה שמעיד ופיו זה על השאר, מגלגול אין להוכיח שזה משום גרירה וכאן אין גרירה. </p><p dir=""rtl"">אלא אתיא מפיו ועד אחד יחד שעל ידי טענה וכפירה באים ונשבע כך בעדים, אף דאפשר לפרוך שאינן בהזמה, ר' חייא תורת הזמה לא פריך.</p>"	בבא מציעא ג:		
